האמת על סטטינים, כולסטרול והלב אצל נשים – האם הם עלולים להזיק יותר מלהועיל?

סטטינים הם מהתרופות הנפוצות ביותר בעולם. מיליוני נשים וגברים נוטלים אותם מתוך אמונה ברורה:
אם נוריד כולסטרול – נגן על הלב ונמנע התקף לב או שבץ.
פעם ,גם לי זה  היה נשמע ממש הגיוני.
כי אם כולסטרול מצטבר בעורקים וחוסם אותם כמו שמספרים לנו, אז למה לא להוריד אותו?
אבל כשמסתכלים על הנתונים לעומק  ובעיקר כשמסתכלים על נשים, מתברר שהקשר בין כולסטרול לבריאות הלב פחות פשוט ממה שנהוג לחשוב.

המאמר הזה נועד לעשות סדר,בשפה ברורה, בלי הפחדות ובלי סיסמאות.

מה בעצם עושים סטטינים?

סטטינים הם תרופות שמורידות את רמת הכולסטרול בדם, בעיקר את ה- LDL , דרך הכבד.
אבל השאלה החשובה היא לא רק מה התרופה עושה אלא, למי היא עוזרת באמת ומה המחיר הבריאותי האפשרי שלה.

סטטינים למניעה אחרי אירוע לעומת מניעה ליתר ביטחון

אחרי שכבר הייתה מחלת לב – אצל אנשים שכבר עברו התקף לב או שבץ, לסטטינים יש תפקיד ברור:  להקטין סיכון לאירוע נוסף והנתונים תומכים בזה, בעיקר אצל גברים.
לפני שהייתה מחלה – כלומר אצל אנשים שלא חוו התקף לב או שבץ, הראיות לגבי תועלת הסטטינים מעורבות.
מה אומרים המחקרים?
מצאו שסטטינים יכולים להפחית סיכון לבבי בכ־30% . נשמע ממש הרבה נכון?  אבל חשוב להבין שמדובר בירידה יחסית, לא בתועלת מוחלטת.
כדי להבין מה זה אומר ירידה יחסית, אשתמש בדוגמה פשוטה:
נניח שמתוך 100 נשים, כ- 3 צפויות לחוות אירוע לבבי בפרק זמן מסוים.
אם כולן ייטלו סטטינים, ייתכן שמספר האירועים ירד מ־3 ל־2. כלומר במקום ש- 3 יעברו אירוע ללבי יעברו רק 2 .
הירידה הזו מ- 3 ל- 2 היא למעשה 30% אבל בפועל מדובר רק בהפחתה של אירוע 1 פחות, מתוך 100 נשים.

כאשר בוחנים את התועלת המוחלטת, ובעיקר את השאלה החשובה מכול:
האם נשים חיות יותר שנים בזכות הטיפול?
מרבית המחקרים אינם מראים ירידה מובהקת בתמותה הכוללת.

רגע, ומה עם גברים?

חשוב להגיד את זה בצורה ברורה:

• אצל גברים אחרי אירוע לבבי – יש יותר הוכחות לתועלת של סטטינים
• אצל גברים בלי אירוע לבבי – גם התמונה הרבה פחות מרשימה

כלומר, גם אצל גברים, כמו אצל נשים, הגורם המרכזי לסיכון לבבי הוא לא רק כולסטרול.

למה כולסטרול הוא לא המדד המרכזי אצל נשים?

אצל נשים, כולסטרול לבדו לא מספר את כל הסיפור. יש נשים עם כולסטרול גבוה שחיות שנים רבות בלי בעיה לבבית ויש נשים עם ערכים תקינים שמפתחות מחלת לב.

אז אם כולסטרול הוא לא המדד המרכזי – מה כן?
אצל נשים רבות, הגורם שמנבא סיכון לבבי בצורה הרבה יותר מדויקת הוא עמידות לאינסולין.
זו לא “עוד בדיקה”, אלא דפוס מטבולי עמוק שמשפיע על סוכר, שומן בטני, לחץ דם ואנרגיה.

וזה גם שינוי כיוון חשוב:
כשמבינים שעמידות לאינסולין נמצאת במרכז, ברור שהטיפול לא מתחיל בתרופה, אלא בהתערבות עמוקה יותר שמכוונת לאופן שבו הגוף מתפקד. (שינוי תזונה, ניהול סטרס, שינה וכד')

עמידות לאינסולין היא המפתח להבנת הסיכון

עמידות לאינסולין היא מצב שבו הגוף מתקשה להשתמש באינסולין בצורה יעילה. זה תהליך שקט, שלא תמיד מרגישים, אבל הוא משפיע על הרבה מערכות בגוף.

עמידות לאינסולין קשורה ל:

• סוכרת
• לחץ דם גבוה
• כבד שומני
• שומן בטני
• עייפות, חוסר אנרגיה

אבל, עמידות לאינסולין לא נראית אותו דבר אצל כל אישה.
אצל אחת זה יתבטא בעייפות, אצל אחרת בעלייה בשומן הבטני, ואצל שלישית בסוכר גבולי שנשאר “על הקצה” שנים. לכן אין שינוי אחד שמתאים לכולן, וגם לא פתרון מהיר שתרופה תעשה.

כאן נכנסת בעיה נוספת עם סטטינים

סטטינים אמנם מורידים כולסטרול, אבל מחקרים מראים שהם יכולים גם:

• להחמיר עמידות לאינסולין
• ולהעלות סיכון לסוכרת סוג 2

אצל נשים, במיוחד אחרי גיל המעבר, ההשפעה הזו בולטת יותר. כלומר, במקרים מסוימים, תרופה שניתנת כדי להקטין סיכון לבבי עלולה לפגוע בגורם שהוא קריטי לבריאות הלב.

תופעות לוואי של סטטינים– נשים מרגישות יותר

נשים מדווחות בשכיחות גבוהה יותר על:

• כאבי שרירים
• עייפות וחולשה
• ערפול מחשבתי
• ירידה במצב הרוח

זה לא אומר שכל אישה תסבול מתופעות לוואי, אבל זה כן אומר שצריך להקשיב לגוף ולא להתעלם מתסמינים.

גיל המעבר – נקודת רגישות מיוחדת

בגיל המעבר חלה ירידה באסטרוגן, הורמון שיש לו תפקיד מרכזי בהגנה המטבולית של הגוף.
הירידה הזו משנה את האיזון הפנימי, ולעיתים גורמת לכך שמה שעבד בעבר – כבר לא עובד באותה צורה.

בשלב הזה:

• עמידות לאינסולין נוטה לעלות
• חילוף החומרים משתנה
• והגוף מגיב אחרת גם למזון וגם לתרופות

ולכן, בתקופה הזו, טיפול בסטטינים דורש שיקול דעת זהיר במיוחד.
אבל מעבר לשאלת התרופה, גיל המעבר הוא גם נקודת מפנה. שלב שבו הגוף מאותת שדרוש שינוי עמוק יותר באופן שבו תומכים בו.
הבעיה, שנשים רבות מנסות בשלב הזה לעשות “עוד מאותו הדבר”  להקפיד יותר, לאכול פחות, להתאמץ חזק יותר אבל לפעמים זה עובד לזמן קצר ואז נתקע.
לא כי משהו אצלן לא בסדר, אלא כי הגוף השתנה ומה שעבד פעם כבר לא בהכרח עובד עכשיו.
כאן שינוי מדויק באורח החיים מקבל ערך אמיתי: לא כמשהו זמני או קיצוני, אלא כהתאמה חדשה שמאפשרת לגוף לחזור ליציבות, לאנרגיה ולתחושת ביטחון לאורך זמן.

אז מה כן באמת מפחית סיכון לבבי אצל נשים?

הדברים שהוכחו שוב ושוב כמשפיעים באמת:

• איזון סוכר ואינסולין
• שמירה על מסת שריר
• שינה מספקת
• תזונה שמתאימה לגוף
• ניהול עומס ולחץ

אלה אולי לא פתרונות מהירים, אבל הם משפיעים על שורש הבעיה, לא רק על סימפטום.
לסטטינים יש מקום ברפואה. אצל גברים מסוימים, ובעיקר אחרי אירוע לבבי, הם יכולים לעזור.
אבל אצל נשים, במיוחד לפני שהייתה מחלת לב,  התרומה שלהם מוגבלת ודורשת חשיבה זהירה.
בריאות הלב הנשית לא מתחילה במספר הכולסטרול, אלא בבריאות המטבולית.

אם את קוראת את זה עם בדיקות דם פתוחות ותחושת בלבול , המטרה שלי היא לא להחליף רופא,
אלא לעזור לך להבין את הגוף שלך ולשאול את השאלות הנכונות.

לסיכום,
הרבה נשים מגיעות לשלב הזה עם הרבה ידע והרבה ניסיון.
הן קראו, ניסו, שינו, התאימו ועדיין מרגישות שהגוף לא באמת מתייצב.

זה הרגע שבו מתבהר שהבעיה היא לא חוסר הבנה, אלא הצורך לעצור רגע ולראות את התמונה האישית:
איך עמידות לאינסולין נראית אצלך, מה באמת משפיע על הסוכר, האנרגיה והמשקל שלך,
ואיזה שינוי נכון לגוף שלך עכשיו.
עבור חלק מהנשים, תהליך קצר ומובנה כמו ריסטארט יכול להיות נקודת התחלה טובה:
לא פתרון קסם, אלא הזדמנות לעשות סדר, להבין איך הגוף מגיב ולצאת לדרך עם כיוון ברור יותר.

ולפעמים, עצם ההתייעצות והליווי בתחילת הדרך חוסכים שנים של ניסוי וטעייה לבד.

הרבה בריאות.

מקורות וקריאה נוספת – למי שרוצה להעמיק בנתונים ובמחקרים

• Sattar et al., The Lancet (2010)
  מטא־אנליזה גדולה של ניסויים אקראיים (כ־91,000 משתתפים) שמצאה קשר בין טיפול בסטטינים לעלייה בסיכון לסוכרת חדשה.
  https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140673609619656/abstract
• Preiss et al., JAMA (2011)
  מטא־אנליזה שהשוותה מינון אינטנסיבי לעומת מינון מתון של סטטינים, והראתה שמינונים גבוהים קשורים לעלייה גבוהה יותר בסיכון לסוכרת.
  https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/646699
• Culver et al., Archives of Internal Medicine (2012) – Women’s Health Initiative
  מחקר עוקבה גדול בנשים לאחר גיל המעבר, שמצא עלייה של כ־48% בסיכון לסוכרת בקרב נשים שטופלו בסטטינים.
  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22231607/
• Review: Statins and insulin resistance
  סקירה שמרכזת עדויות לכך שסטטינים קשורים להחמרה במדדים של תנגודת לאינסולין, כולל עלייה באינסולין בצום.
  https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8551023/
• Cell Metabolism (2024)
  מחקר שמציע מנגנון אפשרי שבו סטטינים עשויים להחמיר תנגודת לאינסולין דרך השפעה על GLP-1 ועל המיקרוביום.
  https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1550413123005053

המקורות מובאים לצורך העמקה והבנת הרקע המדעי.
המידע במאמר אינו מחליף ייעוץ רפואי אישי, אלא נועד לעזור להבין את התמונה הרחבה ולשאול את השאלות הנכונות.