רובנו עושים אחת לשנה או שנתיים בדיקות דם שגרתיות – כולסטרול, גלוקוז ועוד כמה מדדים.
אנחנו רגילים לחשוב שאם הרופא לא התקשר, הכול בסדר.
אבל האמת היא שמספרים “בתוך הנורמה” לא תמיד מעידים על גוף מאוזן ובריא.
בדיקות הדם מספרות סיפור שלם – על רמות הסוכר, דלקת, אינסולין והשומנים בדם – ורק כשמבינים איך לקרוא אותן, אפשר לזהות חוסר איזון עוד לפני שמופיעה מחלה.
כמטפלת אני פוגשת שוב ושוב אנשים עם בדיקות “בתוך הנורמה” — אבל עם עייפות, קושי לרדת במשקל או סוכר גבולי.
הבדיקות אולי נראות בסדר, אבל הגוף לא תמיד.
זה הזמן ללמוד לקרוא את המספרים אחרת — לא כדי לחפש בעיה, אלא כדי להבין מה הגוף מבקש לתקן.
כדאי להכיר לא רק את הטווחים ה"נורמליים", אלא את הרמות האופטימליות, שמרמזות על גוף שמנהל אנרגיה בצורה בריאה.
לדוגמה, כולסטרול LDL לבדו לא אומר הרבה; חשוב יותר להבין את היחסים בין טריגליצרידים ל– HDL, שמצביעים על איכות השומנים בגוף ועל עמידות לאינסולין.
המטרה – ללמוד להקשיב למה שהגוף מספר דרך הבדיקות.
אז קחו את תוצאות המעבדה האחרונות שלכם, עט וקצת סקרנות – ובואו נלמד לקרוא את הגוף מבפנים.
המידע במאמר זה הוא למטרות העשרה בלבד ואינן מהוות ייעוץ רפואי.
הרופא או המטפל שלכם מכיר אתכם ואת מצבכם האישי, והתייעצות איתו תמיד מומלצת לפני קבלת החלטות.
Hs-CRP – סמן מרכזי לדלקת
בדיקת C-Reactive Protein משקפת את רמות הדלקת בגוף.
דלקת כרונית סמויה היא אחד הגורמים המרכזיים לעייפות, עלייה במשקל, עמידות לאינסולין ומחלות לב. רמות גבוהות נמצאות אצל אנשים עם השמנת יתר, סוכרת, דום נשימה בשינה, או תהליכים דלקתיים אחרים.
כאשר הערך גבוה – המשמעות היא שיש בגוף עומס דלקתי שמפריע לתפקוד המטבולי התקין.
טווח מיטבי: פחות מ-1.0 מ"ג/ליטר
נורה כתומה: 1–3 מ"ג/ליטר
נורה אדומה: מעל 3 מ"ג/ליטר
אם הסמן הזה מתחיל לעלות, זה הזמן לבדוק מה הגוף מנסה לומר:
יותר שינה, פחות עומס, תזונה נוגדת דלקת, ופעילות מתונה יעזרו להשיב את האיזון.
המוגלובין A1C – ממוצע הסוכר בשלושת החודשים האחרונים
בדיקת המוגלובין A1c היא מדד חשוב לאיזון סוכר ארוך טווח.
היא מספרת כמה סוכר נקשר להמוגלובין בתאי הדם שלך – כלומר, מה היה ממוצע הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים.
רמות גבוהות מדי מצביעות על חוסר איזון מתמשך בסוכר בדם, גם אם בדיקת הצום שלך תקינה.
טווח מיטבי: עד 5.5%
טרום סוכרת: 5.7–6.4%
סוכרת: מעל 6.5%
אם ערכי HbA1c שלך גבוהים – זו הזדמנות לעצור ולהחזיר את הגוף לאיזון. שינוי תזונתי, צום לסירוגין ופעילות גופנית עדינה יכולים להפחית את הערך תוך חודשים.
גלוקוז בצום – מדד פשוט שמספר סיפור גדול
בדיקת גלוקוז בצום מודדת את רמות הסוכר אחרי לילה ללא אכילה.
כאשר הערך עולה מעל 90-100 מ"ג/ד"ל – זו כבר אינדיקציה מוקדמת לעמידות לאינסולין.
אופטימלי: 72–89 מ"ג/ד"ל
אזור אפור: 90–99 מ"ג/ד"ל
טרום סוכרת: 100–125 מ"ג/ד"ל
רמות גבוהות לאורך זמן פוגעות בכלי הדם ומגבירות סיכון למחלות לב, עייפות והשמנה בטנית.
שילוב של שינה טובה, צום לסירוגין ותנועה יומיומית יכול להחזיר את הערכים לטווח הבריא.
אינסולין בצום – המדד החשוב ביותר שאף אחד לא בודק
האינסולין הוא “מנהל התחבורה” של הסוכר בדם. כשהוא גבוה מדי – הגוף נכנס למצב של עמידות לאינסולין, גם אם רמות הסוכר עדיין תקינות.
אופטימלי 2-6 µIU/mL
אזהרה 7–10 µIU/mL
עמידות מובהקת: מעל 10 µIU/mL
בדיקה פשוטה וזולה, אך כמעט לא מבוצעת בשגרה – וחבל.
האינסולין בצום עולה שנים לפני הסוכר, ולכן הוא הסמן המוקדם ביותר לבעיות מטבוליות.
HOMA-IR הצצה לשיתוף הפעולה בין אינסולין לגלוקוז
מדד HOMA-IR משלב את תוצאות הגלוקוז והאינסולין בצום ומחשב עד כמה הגוף רגיש לאינסולין.
הוא אחד המדדים המדויקים ביותר להבנת הבריאות המטבולית.
מיטבי: פחות מ-1
ירידה ברגישות: 1–2
עמידות ברורה: מעל 2.9
ככל שהערך גבוה יותר – כך הגוף נאלץ “להפעיל כוח” כדי לשמור על איזון.
טריגליצרידים – השומן ששוחה בדם
הטריגליצרידים עולים כאשר צורכים יותר סוכר ופחמימות ממה שהגוף מסוגל לנצל.
מדד גבוה שלהם הוא לרוב הסימן הראשון לעומס מטבולי ולכבד שומני.
מיטבי: פחות מ-100 mg/dL
גבוה: מעל 150 mg/dL
מעבר לתזונה מבוססת מזון אמיתי – ירקות, חלבון איכותי ושומנים טובים – מפחית טריגליצרידים בצורה דרמטית תוך שבועות.
HDL – הכולסטרול הטוב
HDL הוא השומנים שמנקים את כלי הדם ומגנים על הלב.
ככל שהוא גבוה יותר – כך הסיכון למחלות לב נמוך יותר.
מיטבי: מעל 60 mg/dL
נמוך: פחות מ-40 mg/dL
אפשר להעלות HDL באמצעות שמן זית, אבוקדו, דגים ואגוזים – וגם תנועה יומיומית עושה פלאים.
LDL – הכולסטרול שלא תמיד “רע”
ה-LDL נושא שומנים מהכבד לתאים, ותפקידו חיוני. הסיכון נוצר רק כשהחלקיקים שלו קטנים וצפופים – מצב שמושפע בעיקר מתזונה עתירת סוכר.
אופטימלי: פחות מ-100 mg/dL
בטוח במיוחד: מתחת ל-70 mg/dL
יחס טריגליצרידים ל-HDL – המדד החכם ביותר ללב ולאינסולין
יחס טריגליצרידים/HDL נמוך חשוב יותר מהמספר הכולל של LDL – והוא מדד אמין יותר לבריאות הלב.
לעמידות לאינסולין ולסיכון לבבי.
מיטבי: פחות מ-1:1
גבוה: מעל 2:1
ככל שהיחס נמוך – כך הגוף שורף שומן טוב יותר ושומר על איזון סוכר תקין
גלוקוז לאחר ארוחה – איך הגוף מגיב לאוכל
בדיקה זו מודדת את רמות הסוכר כשעתיים אחרי האוכל.
ערכים גבוהים מדי מעידים שהגוף מתקשה להתמודד עם עומס פחמימות.
מיטבי: עד 100–110 mg/dL
גבוה: מעל 140 mg/dL
כדי לשפר את התגובה – התחילו ארוחה בירקות, הוסיפו חלבון, והליכה קצרה אחרי האוכל תעשה פלאים.
כולסטרול כללי ויחסים חשובים
המספר הכולל פחות משמעותי בפני עצמו – מה שחשוב הוא היחסים:
- יחס כולסטרול כללי ל-HDL – עד 3.5:1
- יחס טריגליצרידים ל-HDL – עד 1:1
יחסים מאוזנים = מערכת לב וכלי דם מאוזנת.
לסיכום
בדיקות הדם שלך הן לא מבחן – הן שפה שהגוף מדבר בה.
כשתלמדו לקרוא אותה נכון, תדעו לא רק אם הכול בסדר, אלא איך אפשר להפוך אותו לטוב יותר.
זוהי הזמנה לקחת אחריות, להבין את הסימנים, ולכוון את הגוף לאיזון אמיתי.
טיפ שימושי:
הדפיסו את הטבלה ושמרו אותה עם תוצאות המעבדה האחרונות שלכם.
בדקו היכן אתם עומדים היום — והיכן כדאי לשאוף להיות.
השאיפה היא לא “לעבור את הבדיקה”, אלא להחזיר את הגוף לאיזון אמיתי.
