בואו נדבר על כח רצון
כשמסתכלים על מטרות גדולות כמו ירידה במשקל ואיזון סוכר רוב האנשים שמגיעים אליי , מגיעים כשהם נמצאים בשיא ההתלהבות, בשיא המוטיבציה להתחיל תהליך, בטוחים שהפעם זה יעבוד. הם מבטיחים לי ולעצמם שהפעם הם יעשו את מה שצריך. אבל אחרי זמן מה, הכח הזה נעלם, מתפוגג.
זו גם הסיבה שאחוזי ההצלחה של דיאטות לאורך זמן נמוכים מאוד.
זה לא שאנשים לא רוצים להצליח – אלא שלפעמים הרצון לבדו לא מספיק.
מה הבעיה עם כח רצון?
כולנו יודעים ששינוי אמיתי לא קורה תוך שבועיים.
הוא דורש משמעת יומיומית, נוכחות מתמשכת והתמדה גם כשאין חשק.
כולנו יודעים שכדי להופיע יום אחרי יום – גם כשקשה – נדרש הרבה כח רצון.
אבל מה שאנחנו לא יודעים הוא שכח רצון הוא כמו סוללה. הוא מתכלה.
למה אנחנו נשברים בערב?
מכיוון שכח רצון הוא מאותם כוחות שמתכלים וככל שהיום עובר ואנחנו מתמודדים עם המון משימות, שיחות, עומסים וממשיכים לתפקד, להיות נחמדים, להקשיב, להוביל, להחזיק הוא לאט לאט אוזל .
ואז מגיע הערב…
הבטריה של כח הרצון כמעט ריקה. נכנסים הביתה מהעבודה עייפים ומותשים אחרי יום ארוך ולמרות שכל היום שמרנו ואמרנו לא לכל הפיתויים שהיו סביבנו ברגע שעברנו את הדלת, לא נשאר לנו כלום! שום כח רצון.
לא נשאר לנו מה לתת לאף אחד ואנחנו בדרכינו למטבח, מושטים יד לארון – וזהו !
המחשבה היחידה שעוברת לנו בראש באותו הרגע היא איך אפשר להרגיש עכשיו טוב יותר.
ואז כדי להתמלא שוב בכוחות, אוכלים.
אנחנו מרגישים שאנחנו על האדים וכדי להרגיש טוב יותר אנחנו חייבים משהו מתוק / מלוח / פחמימתי – משהו שיתן לנו BOOST שירים אותנו ואז במהלך כמה דקות זה עובד לנו ואנחנו מרגישים קצת יותר טוב ונהייה לנו קצת יותר קל עם עצמינו.
מה אפשר לעשות? איך להישאר עם כח רצון עד סוף היום?
הפתרון הוא לא לחכות שייגמר לנו הכח – אלא למלא אותו מראש, כל הזמן. הנה כמה צעדים שיעזרו:
שינה
חייבים לישון מספיק. אינספור מחקרים מעידים שחוסר בשעות שינה קשור בקשר ישיר לעודף משקל ומחלות מטאבוליות.
פחות החלטות במהלך היום
כן, נשמע מוזר אבל ידעתם שברק אובהמה וסטיב ג'ובס לבשו כל יום את אותם בגדים? כלומר לא ממש פיזית את אותה חולצה, אלא חולצה ומכנסיים זהים בכל יום.
הסיבה: לפשט את היום, כדי לשמר אנרגיה מנטלית לדברים החשובים באמת.
ברק אובמה אמר בריאיון שהוא משתדל לצמצם את כמות ההחלטות הלא-מהותיות ביום, ולכן הוא לובש רק חליפות אפורות או כחולות וסטיב ג'ובס לבש כמעט תמיד חולצת גולף שחורה, ג'ינס ונעלי ניו-באלאנס. הסיפור שלו קשור גם לרצון ליצור "מדי עבודה" אישיים, וגם לפשטות ולהתמקדות.
אז לא שאני ממליצה ללבוש בגדים זהים בכל יום אלא לחשוב איך אפשר להפחית את כמות ההחלטות שלנו. אולי לבחור מה ללבוש בערב לפני, לבשל מראש, לתכנן ארוחות קדימה וכד'
להתרחק מאנשים ששואבים מכם אנרגיה
שמרו על הגבולות שלכם. אל תרגישו מחויבים לקחת על עצמכם משימות שמכבידות עליכם רק כדי לרצות אחרים. למדו לזהות מתי מבקשים מכם מעבר למה שנכון לכם – ולהגיד "לא" בלי ייסורי מצפון.
להיות בתנועה
אימון גופני ממלא את מיכל כח הרצון. אם מתחילים את הבוקר כשהמיכל מלא עם פעילות גופנית מבטיחים מיכל מלא יותר לאורך היום.
מדיטציה, נשימות
גם אם זה לעצור רק 3 דק' ביום, לנשום ולהתרכז בכאן ועכשיו, הרווח עצום וההטענה של המיכל גדולה.
לסיכום
הבעיה היא לא שאנחנו לא חזקים. הבעיה היא שכח הרצון נגמר – וזה קורה לכולנו.
אז אל תבנו רק על מוטיבציה – תבנו הרגלים, תכניות ותחנות תדלוק.
תדאגו למה שממלא אתכם באמת, כדי שלא תגיעו ריקים לערב.
במקום לחשוב "אין לי כח לדיאטה", תעברו לחשוב: מה יחזיק אותי באנרגיה לאורך היום?
חשוב להבין שהטענת הבטרייה היא לא מעשה חד פעמי, אלא דורשת חזרתיות ועקביות כי כח הרצון מתרוקן כל הזמן וצריך למלא אותו בכל יום.
תחושת כשלון בכח רצון וההרגשה שאין לי כח להתאמן, אין לי כח לבשל, אין לי כח לקום מוקדם, אין לי כח לדיאטה זה דיבור פנימי של חוסר, של משהו לא בסדר איתי ואז הנטייה המיידית היא לחשוב אני בעודף משקל או סוכרתי כי אין לי כח רצון.
החשיבה שצריך להחזיק בה היא שיש לנו הרבה כח רצון. בבוקר הוא גבוה כי המיכל שלנו מלא וצריך לוודא שהוא יספיק לנו לכל היום ולהשתמש בו בחוכמה.
אז לישון, להתאמן, פחות החלטות, אוכל מוכן מראש ושינה מספקת ואז ישאר לנו כח ולא נמרח על הספה ונסגור עוד יום במחשבה של אוףף אין לי מספיק כח רצון.
בהצלחה!