למה הסוכר עולה בבוקר אם לא אכלתי כלום כל הלילה

למה הסוכר שלי בבוקר גבוה אם לא אכלתי כלום כל הלילה או צמתי הרבה שעות. על השאלה הזו אני עונה הרבה פעמים בקליניקה שלי ולכן החלטתי לכתוב את התשובה למי שהנושא מטריד אותו. לאפקט הזה, המבטא עלייה של רמת הגלוקוז בדם בבוקר, קוראים תסמונת השחר.
הבעיה היא שאצל חולי סוכרת מסוג 2 העלייה הזו לא תמיד קטנה כל כך והשאיפה של כל סוכרתי היא להוריד את הערכים האלה. (לפעמים עד כדי אכילה מאוחרת בלילה של פחמימות, שזו הטעות הכי גדולה שיש).
ההסבר שאביא כאן נכון גם לתופעה של עליית הגלוקוז בדם, במהלך צום.

הגוף שלנו אוגר אנרגיית מזון בכבד, בצורה הנקראת גליקוגן שהיא למעשה שרשרת של גלוקוז.
מכיוון שגם בזמן שאנו ישנים (או צמים) הגוף זקוק לאנרגיה זמינה ואוכל לא נכנס, הוא פונה למאגרים שאחסן ומפרק את גליקוגן חזרה לגלוקוז ומשחרר אותו לדם, על מנת שיוכל להשתמש בו.
לפני ההתעוררות (בסביבות 4 לפנות בוקר, בהתאם לשעון הצרקדי ), הגוף מפריש רמות גבוהות של הורמונים המעודדים שחרור של גלוקוז לדם. ההורמונים הם:

• אפינפרין (אדרנלין): הידוע כהורמון "הילחם או ברח", אדרנלין מגביר את זרימת הדם לשרירים.
•  קורטיזול: ידוע בתור "הורמון הלחץ".
•  גלוקגון: מאותת לכבד לשחרר גלוקוז לדם.
•  הורמון גדילה: חשוב לתיקון והתחדשות.

המטרה: להיות מוכן להתעוררות הגוף עם אנרגיה זמינה להתחלת היום.
שני תהליכים מרכזיים מתרחשים בכבד בלילה שגורמים לשחרור גלוקוז לזרם הדם ותורמים לעלייה ברמת הגלוקוז בדם בבוקר.

1. גליקוגנוליזה, פירוק ושחרור של גלוקוז מאוחסן (המכונה גם גליקוגן).
2.  גלוקונאוגנזה, יצירת גלוקוז ממרכיבי חלבון או שומן.

צום גורם לאותה תופעה הורמונלית.
כשהגוף שלנו חש שאנחנו לא אוכלים, האינסולין יורד. לאחר זמן מה שנגמרת האנרגיה הזמינה, מופרשים הורמונים אשר מורים לגוף להתחיל להשתמש במקורות המאוחסנים כלומר בגלוקוז.
זו הסיבה שאנחנו יכולים לראות בצום עליה ברמות הגלוקוז.

האם זה דבר רע? בכלל לא.
אנחנו רק מעבירים את הסוכר מהכבד לתוך הדם לשימוש.
תחשבו על זה. אם לא אכלתם, מאיפה מגיע הסוכר? הוא מגיע מתוך הגוף שלנו.
זהו תהליך טבעי ונורמלי שאינו טוב או רע.

הפתרונות לסוכר הגבוה בבוקר לטווח הארוך

1. תפריט דל פחמימה.
2.  צום לסירוגין.
3. סבלנות – שינוי תזונתי ושילוב של צום לסירוגין הם אסטרטגיה מצוינת לשינוי המיוחל אבל צריך לזכור שלגוף לקח בין 10 ל- 15 שנים להגיע למצב סכרתי ולכן לתהליך הרברס צריכים סבלנות.
4. דילוג על ארוחת בוקר – ארוחת בוקר, כדבר ראשון על הבוקר, אינה הכרחית. לגוף יש מספיק אנרגיה להתחיל את היום ודווקא דילוג על ארוחת בוקר יאפשר לגוף להשתמש בגלוקוז שהוציא מהכבד.

האם תסמונת השחר מתרחשת רק אצל חולי סוכרת?

התהליכים הפיזיולוגיים העומדים בבסיס תסמונת השחר, מתרחשים אצל כולם ללא קשר אם יש  סוכרת או לא.
ההבדל טמון באינסולין ובאופן שבו הגוף שלנו מגיב אליו.
אצל אנשים בריאים- תאי הגוף רגישים לאינסולין ולכן הם מצליחים לנטרל עלייה ברמת הגלוקוז בדם בבוקר.
אצל אנשים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2 – התאים לא רגישים מספיק לאינסולין (עמידות לאינסולין) מה שגורם לעליית סוכר גבוהה בבוקר.

האם תסמונת השחר היא משהו שצריך לתקן

תסמונת השחר היא לא בהכרח משהו שצריך לתקן כי היא תופעה טבעית.
מה שכן צריך לעשות היא לדאוג שבמהלך היום ערכי הגלוקוז יהיו תקינים וכך להפחית, במשך הזמן, גם את עליית הסוכר בבוקר.

אסטרטגיות שעשויות לסייע בהפחתת תסמונת השחר

1. שינה – שינה של 6 עד 8 שעות בכל לילה. עדיף להתחיל את שנת הלילה לפני חצות ובכך להפחית את רמות הקורטיזול ולשפר את הרגישות לאינסולין.
2.  פחמימות – הפחתת צריכת הפחמימות במהלך היום תעזור לשפר את רגישות התאים לאינסולין ומכאן גם להפחתת קפיצת הסוכר בבוקר.
3.  ארוחת ערב מוקדמת – העדיפו לסיים לאכול מוקדם, לפחות 4 שעות לפני השינה.
4.  פחות פחמימות בערב – עדיף שהארוחה האחרונה תכיל את הכמות הנמוכה ביותר של פחמימות כדי למזער את העלייה ברמת הגלוקוז בדם.
5. נשנוש לילי – להימנע מחטיפים עתירי פחמימות בשעות הלילה המאוחרות.
6.  פעילות גופנית – העדיפו פעילות גופנית לאחר ארוחת הערב, כגון הליכה.

בהצלחה!