כמה פעמים התחלת תהליך שינוי? והחלטת שהפעם זה סופי?
בהתחלה הכל הולך לך ממש טוב, בישלת, לקחת אוכל בקופסא לעבודה, נמנעת מכל מה שלא טוב לך והמשקל והסוכר התחילו להתאזן ואז….
יצאת לחופשה, היה אירוע משפחתי או חלילה חג שבועות עמוס בכל טוב, שהוציא אותך מאיפוס ושיבש הכל?
ומפה הרגשת שלא ניתן לעצור את כדור השלג ותחושת היאללה אם כבר אז כבר, תפסה מקום נכבד במחשבות ובמעשים שלך…
אחרי חג שבועות, בשיחות הטלפון עם המטופלים שלי (רציתי לבדוק איך עבר החג ..) כולם חוץ מאחת (גם לה זה יקרה בהמשך) "נפלו".
אבל הפעם במקום שרגשי האשמה יתפסו מקום, במקום שתהיה תחושת כישלון ואכזבה, כולם, ללא יוצא מהכלל, התאפסו תוך יום, מקסימום יומיים וחזרו לתהליך כאילו לא קרה כלום, מעבר לכך המשקל והסוכר שעלו בחג ירדו הרבה יותר מהר.
אז איך זה קרה להם? ומה צריך לעשות כדי שזה יקרה גם לך?
במילה אחת – שינוי
קצת נתונים:
- בין 80%-95% מהאנשים שמורידים במשקל מעלים הכל חזרה.
- רק 6% מהאמריקאים מתמידים בהרגלים בריאים כגון: תזונה נכונה, פעילות גופנית וכד'
- ורק 8% מתמידים בהחלטות שקיבלו בראש השנה.
בספר Immunity to Change שכתבו Robert Kegan ו- Lisa Laskow Lahey , הם מצטטים מחקר רפואי אשר מתאר קרדיולוג שאמר למטופלים שלו שאם הם לא יעשו שינוי תזונתי, יפסיקו לעשן או יתחילו בפעילות גופנית הם יהיו בסיכון גבוה לחטוף שבץ.
מה אתם חושבים שקרה? רק 1 מתוך 7 אנשים היה מסוגל לעשות שינוי. (אפשר להניח שכל ה- 6 האחרים גם רצו לחיות נכון?! )
למה זה קורה?
בספר הם מבחינים בין 2 סוגים של שינוי: שינוי טכני ושינוי הסתגלותי.
שינוי טכני – פשוט ליישום. רוכשים ידע, לומדים משהו חדש או מיומנות חדשה והופ יש שינוי.
שינוי הסתגלותי – קשה יותר. פה נדרשת החלפה של מחשבה או התנהגות אחת במחשבה או התנהגות אחרת.
ולמה אני מספרת את כל זה?
כי שינוי תזונתי זו לא עוד דיאטה.
זה לא שינוי טכני שמספיק רק לדעת מה צריך לעשות!
זה לא תפריט שתלוי על המקרר.
שינוי אמיתי זה שינוי הסתגלותי – שינוי שמביא איתו התנהגות אחרת!
הנה מכתב שקיבלתי לאחרונה מרעות מתוקי, בת 56 סוכרתית, כעדות לתהליך השינוי שהיא עוברת:
"במשפחתי שני הורי ואחותי סבלו וסובלים מסוכרת סוג 2.
אנוכי מסתובבת כבר כמה שנים עם שעון מתקתק. כל חיי נלחמתי במשקלי ולמרות שבנעוריי הייתי במשקל תקין הרגשתי שמנה.
עם השנים והלידות הוספתי לגופי כ- 20 ק"ג ואף יותר.
אבל כשהגיע "הסוכר" התחלתי לדאוג באמת. נלחמתי עם כל הכלים שצברתי ב 56 שנות חיי (והם לא מעטים) .
כולם סביבי תמיד אמרו לי: "וואוי אבל את אוכלת ממש בריא: סלט ירקות גדול ומגוון, דייסת קוואקר בבוקר איך זה שיש לך סוכר?"
ואני הסתובבתי עם תחושה שלסוכר יש חיים משלו והיתה לי תחושת תסכול עצומה שאינני יודעת באמת איך אפשר לעזאזל להוריד סוכר בדם, אם הירקות שאני אוכלת מעלים אותו?!
שמעתי מפי ביתי שישנו מחקר אשר בודק את חיידקי המעי שלנו ובכך אומר לנו איזה מזונות מעלים לנו סוכרים ואיזה לא. אבל לדאבוני גם זה לא עזר לי.
כך הגעתי לנטורופתית טלי חקק. קבעתי פגישה כאשר אני מאוד סקפטית, אך ניתלת בכל שבב של תקווה שהפעם זה יצליח ושבאמת ישנה דרך פשוטה וטובה.
הפגישה עם טלי למעשה הפכה לי את כל עולמי.
כל מוסכמות האוכל שצברתי בחיי והם רבים. טלי באה והפכה לי הכל .
למעשה ניתבה את חיי לסדר הנכון עבורי.
נתנה לי את הכלים שכל כך היו חסרים לי על מנת להתמודד עם אוכל וסוכר.
הכלים והליווי הכל כך צמוד זה כנראה מה שהייתי צריכה.
היום כל המדדים שלי בבדיקות הדם מעולים וירדתי במשקל 7 ק"ג. והעיקר ירדו המדדים של הסוכר מ- 120-130 ל- 80-90 .
אני כבר חצי שנה בתהליך וגם אם פה ושם חורגת מהמסלול יש לי את הכלים הכל כך טובים שקיבלתי, על מנת לנתב חזרה למסלול הנכון ובקלות".
לסיכום,
החוויה של רעות אינה חוויה ייחודית חד פעמית, היא חוויה שכל אחד ואחת יכול לעבור אותה, אבל לא מספיק לדעת מה צריך לעשות (שזה שינוי טכני) צריך לעשות שינוי הסתגלותי.
הנה התרגיל ראשון שלי עבורך לקראת שינוי הסתגלותי:
המטרה – להתחבר לתחושת השובע והרעב !
האמצעי – לשאול את עצמך שאלה פשוטה רגע לפני שאוכלים: האם אני רעב/ה?"
בכל פעם שניגשים לאכול משהו, יש לשאול את השאלה הזו ותראו מה יקרה לכם.
אנחנו חיים בשביל לצאת מהשגרה.
אנחנו מחכים לחופשה הבאה, להנאות, למסיבות.
ומה לעשות שכל אלה, בדרך כלל, מגיעים עם המון סוכר ליד.
אבל כשנעשה שינוי התנהגותי אמיתי "הנפילה" הזו היא רק חלק מתהליך ולא עצירה שלו או חזרה אחורה.
"נפילות" תמיד היו ואני מבטיחה לך שתמיד גם יהיו.
אם התחברת למה שכתבתי ומרגיש לך ששינוי זה בדיוק הדבר עבורך
מזמינה אותך ליצור עמי קשר לשיחה טלפונית קצרה ואולי ביחד נצליח לגרום גם לך לשינוי אמיתי!
